הקרנת טרום בכורה של הסרט הישראלי "בתי אהובתי"

סיגלית בן חיון , ראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב פתחה בדברים והודתה לבוגרות ולבוגרים  על מעורבותם בימים אלה ותמיכתם למען מלגות לסטודנטים והסטודנטיות שבמילואים .

האירוע נפתח בהרצאה קצרה של דר׳ שרון לאור-סירק, אוצרת וחוקרת של תרבות ארצות האסלאם, בוגרת הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב . 

בתום ההקרנה של הסרט,  נערך שיח אחד על אחד בין:

• איתן גרין - במאי ותסריטאי הסרט, לימודי קולנוע וטלוויזיה בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, פרופ' מן המניין נלווה (אמריטוס) באוניברסיטה 
• יעל שוב  - סופרת ומבקרת קולנוע, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח וביה"ס לקולנוע וטלוויזיה בפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב .

הסרט מספר את סיפורו של שמעון (הלוא הוא ששון גבאי, בוגר הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב) אלמן כבן 70 היוצא לפריז כדי לבקר את חבר נעוריו ניסים.
במהלך הביקור הוא מתגורר אצל בתו היחידה, אלמה, שחיה שם עם בנה התינוק ובעלה, שעובד על הדוקטורט שלו בסורבון, ומוצא עצמו בלב משבר גדול בחייה ובנשואיה..

הבמאי – איתן גרין אומר כי:

"הנה בתו המעונה שאיש לא מבין את כאביה וסערת רוחה מוליכה אותו יותר מאשר הוא אותה למקום אחר ממנו אולי פחד – לאהבה שהייתה חבויה בליבו ועכשיו הוא מעז לבטא ולממש אותה.
ואולי עמוק מן הדברים הללו נמצאת בעצם חוסר היכולת שלנו להבין, הבנה מלאה, את הזולת. להיות הזולת. כל זולת. שכן אם נשחזר את חילוקי הדעות ואי ההסכמות המתגלעות ביננו לבין סביבתנו, משפחה או חברים, נמצא שמה שאנחנו בעצם מבקשים ממי שאנחנו חלוקים עליו הוא – להיות אנחנו. אבל הזולת לא יכול להיות אנחנו כפי שאנחנו לא יכולים להיות הזולת גם אם נרצה בכל מאודנו לשכנע או, לעיתים, לעזור לו. לקבל את זה קשה ולהבין את זה חשוב ולעיתים אף מקל".

"בתי אהובתי" הוא סרטו השמיני של איתן גרין ולדבריו

"בהגיעי אל עשייתו חשבתי שאיהנה מן הניסיון המסוים שצברתי בסרטי הקודמים והמלאכה תהיה אולי קלה ובטוחה יותר. ובכן מסתבר שלא כך הם פני הדברים ושעשיית סרט ובימויו היא תמיד מלאכה לא קלה ושכל סרט הוא בעצם סרט ראשון: ספור חדש על פיתוליו וסבך הרגשות שבעלילתו, שחקנים חדשים, אתרי צילום חדשים, צוות חדש וכן הלאה. הכל חדש והנה מצאתי עצמי שוב טירון אם גם מבוגר קצת יותר. מבוגר יותר החייב את חוצפתו של הצעיר כדי להתחיל בדחילו ורחימו סרט חדש. אין אם כך גיל לעשיית סרטים ואין ניסיון אלא רק רצון עז, סוער לעיתים, החייב להתכנס ולארגן את עצמו אל תוך משמעת עשיית הסרט. וכך אם מישהו חושב שלבמאי וותיק יתרון כלשהו במלאכה זו הנקראת בימוי סרטים טעות בידו. כל פעם הוא עושה סרט ראשון - וזה היופי שבדבר: הנה חוזרת החוצפה והנה חוזר חוסר הזהירות המבורך והטיפשות הנחוצה, שיש שיקראו לה השראה, כדי לעשות עשייה כה מאומצת של סרט שרק סוף מסע עשייתו מצדיק את הדרך ואת הבחירה לעשות אותו ולעשות סרטים בכלל.".

 בין הבוגרות והבוגרים  שהשתתפו :

• דורי מנור - בעלים ויו"ר קבוצת לובינסקי, שהגיע עם רעייתו ליאת ובתו אודליה, סטודנטית שנה א' בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שגם משרתת בימים אלה במילואים.
• תהילה ינאי - מייסדת ומנכ"לית משותפת ב-  BDI ואייל ינאי 
• ד"ר אורית שטיין- רייזנר – מנהלת ביה"ח השיקומי "רעות " וד"ר אבישי רייזנר 
• רו"ח אהוד רצאבי – מנהל ופוליטיקאי 
• עדי גורה- שותפה בגלריית ברוורמן ועוד 

קהילת בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב - קהילה שמשנה עולם